מהי חובת הדיווח למע"מ – כל הפרטים

חובת הדיווח למע"מ היא חלק מן החובות המוטלות על עסקים בישראל במסגרת חוק המע"מ – מס ערך מוסף, המוטל על מרבית השירותים והמוצרים שנמכרים ומוצעים בשוק והוא עומד על סך 17% ומוסף באופן כמעט אוטומטי לרוב הרכישות, ולכן כאשר מסתכלים על פירוטי החשבוניות, ניתן לראות מחיר ללא מע"מ ובתוספתו.

במסגרת מאמר זה, יוצגו ההיבטים השונים של חובת הדיווח למע"מ – חובה חשובה ומשמעותית שאי ציות לכללים השונים שהיא מעמידה עלולים לגרור קנסות כספיים משמעותיים ואף ענישה חמורה מזו – לכן כדאי מאוד להכיר את ההסדר החוקי הקשור בחובת הדיווח, על מנת למנוע הסתבכות מיותרת עם רשויות המס בישראל.

 

מהו בדיוק המע"מ?

על מנת להבין כיצד וכלפי מי חלה חובת הדיווח למע"מ יש להבין תחילה כיצד עובד מס הערך המוסף – מס שכל אחד ואחת מאיתנו משלמים באופן שוטף. לעומת מיסים אחרים, כמו מס ההכנסה, המוטלים באופן פרוגרסיבי, כלומר, המשתנה בהתאם להכנסה של כל אחד מן האזרחים, המע"מ הוא מס אחיד, אשר מוטל על הרכישות של כל האזרחים ובכך כולם נושאים בנטל התשלום שלו.

מדובר במס המלווה כל רכישה שאנו מבצעים – החל מן הקניות השוטפות בסופר או בחנויות וכלה בשירותים שונים שאנחנו מקבלים מגופים רבים כמו אנשי מקצוע. לכן, האופן שבו אנחנו משלמים את המע"מ הוא קריטי משום שהוא מלווה כל אחת מן הפעולות שלנו.

חובת הדיווח למע"מ היא חובה המוטלת על עסקים – אשר על כל פעולה שהם עורכים הם גובים את תשלום המע"מ, ובהתאמה, עליהם לדווח את הנתונים השונים ולשלם בהתאם את כספי המס שהם גבו במסגרת התשלום של הלקוחות שלהם. לכן, מדובר בהתקשרות משמעותית שיש לעסקים, אשר נעשית לעיתים תכופות יחסית.

 

כלפי מי חלה חובת הדיווח למע"מ?

כבר בשלב זה, חשוב לעשות הבחנה שתלווה את סוגיית חובת הדיווח למע"מ והיא ההבחנה בין עוסק המוגדר בתור עוסק פטור ובין עוסק המוגדר בתור עוסק מורשה. כלומר, עוסק פטור הוא עוסק שמשום שמחזור המכירות שלו קטן יחסית, כמוגדר בחוק (כ-75,000 שקלים מידי שנה), אין לו צורך לדווח למע"מ או לשלמו. לעומתו, העוסק המורשה הוא מי שמחויב בדיווח למע"מ ולכן מאמר זה ייסוב סביב העוסקים המורשים.

כאמור, במסגרת הדיווח למע"מ על העוסק המורשה להגיש דו"ח ובו הוא מפרט לרשויות המיסים את כל תשלומי המע"מ שהוא גבה במסגרת העסק שלו – שכן כל מכירה ומכירה בעסק כללה גם את כמות המע"מ שהוא גבה בעבור המדינה, ועליו להעביר למדינה את כספי הגבייה האלו.

 

אילו סכומים צריך להעביר העוסק המורשה למע"מ במסגרת חובת הדיווח?

כאשר מדווח העוסק המורשה על תשלומי המע"מ שגבה מן הלקוחות שלו בעבור המדינה, הוא מנכה מן הסכום הזה את תשלומי המע"מ שהוא שילם על חומרי הגלם של המוצרים (או כל תשלום מע"מ אחר שהיה דרוש לו על מנת לבצע את השירותים שהוא מוכר) – כדי למנוע מצב שבו היה כפל תשלום למע"מ על אותם המוצרים.

לכן, מדובר בחובת דיווח מורכבת יחסית שכן יש לחשב אותה באופן הנכון ביותר. שכן, כל הוצאה שמוציא העסק באופן שוטף, המחויבת במע"מ יכולה להיות מקוזזת במסגרת מס התשומות, שאותו מגישים לרשויות המע"מ במסגרת חובת הדיווח להם. הפער המדובר בין ההוצאות הוא חשוב במיוחד משום שהוא חוסך סכומי כסף גדולים מאוד שכן הפערים בין המע"מ שמשלמים הלקוחות ובין המע"מ על ההוצאות השוטפות של העסק יכולים להיות קטנים יחסית – מה שיוביל לתשלום מס קטן יחסית בהתאם.

 

מצב בו בעל עסק שילם יותר מע"מ

כמו כן, יכולים להיות מצבים שבהם כמות המע"מ ששילם בעל העסק במסגרת העסק (על השירותים שמותר לקזז מתשלומי המע"מ – כל שירות, חומר גלם או הוצאה שנעשתה שקשורה למוצר שקיבלו הלקוחות בסוף) גדולה מכמות המע"מ שהלקוחות שילמו על התוצר הסופי. במצב הזה, יכול בעל העסק אף לקבל החזר מס מרשויות המע"מ על הפער בין המע"מ שהוא שילם לבין זה שהלקוחות שילמו.

 

כל כמה זמן צריך לדווח למע"מ?

הזמנים שבהם חלה חובת הדיווח למע"מ משתנים בהתאם למחזור העסקי השנתי של העסק. כלומר, ככל שמחזור העסקים של העסק גדול ממיליון וחצי שקלים – אזי שקמה חובת דיווח מידי חודש בחודשו, בעוד שככל שהמחזור השנתי של העסק קטן ממיליון וחצי (לערך, יש לוודא מידי שנה את השינויים המדויקים בהגדרת המחזורים העסקיים באתר המע"מ, שמתעדכנים בתחילת כל שנה) יש לדווח למע"מ רק מידי חודשיים.

בין אם כך ובין אם כך, יש לעשות את חובת הדיווח עד חמישה עשר יום מסוף החודש. כלומר, ללא קשר האם הדיווח נעשה פעם בחודש או בחודשיים, יש לדווח למע"מ עד החמישה עשר באותו חודש אודות מס התשומות, להגיש את הדו"ח ולפרט בו את ההוצאות וההכנסות במישור המע"מ של העסק.

 

דגשים חשובים נוספים הקשורים לחובת הדיווח למע"מ

דו"ח אפס

אחד הדברים שבעלי עסק נוטים לשכוח הוא שגם אם ישנם חודשים ובהם מחזורי המכירות אפסיים – כלומר לא נעשתה אף עסקה בעסק (רלוונטי במיוחד לעסקים שפועלים למשל על בסיס עמלות לעסקאות גדולות, בהם יכולים להיות חודשים שאין אף עסקה, למשל במקרים מסוימים של תיווך), עדיין יש להגיש דו"ח שבו מצוינת העובדה שלא נעשתה אף עסקה או מכירה בעסק, דו"ח זה מכונה בשפה המקצועית "דוח אפס".

עם זאת, ככל שהמצב הזה ממשיך לתקופת זמן ארוכה יותר (למשל רבעון) – כדאי לפנות לרשויות המע"מ ולבקש להקפיא את הדיווח שלהם – שכן ממילא אין להם מחזור עסקי כלל שבו הם גובים את המע"מ. מדובר על פרוצדורה שצריך לבחון האם מומלץ לעשות, ולכן כדאי לפנות לאיש מקצוע שמבין את ההשלכות.

 

איך ניתן לעשות את הדיווח לרשות המס?

ישנן פרוצדורות שונות כיצד ניתן להגיש את הטפסים השונים למע"מ, בהתאם לגובה מס התשומה (הקיזוז בין המע"מ ששילם בעל העסק ובין המע"מ ששילמו לו הלקוחות). ככל שהתשומה לא עולה על שמונה עשר אלף שקלים, אזי שניתן להגיש את הטופס באמצעות הבנק המסחרי שבו מנוהל החשבון של בעל העסק באופן ידני ובחתימת הגורמים המוסמכים לכך בבנק (דרישה שתהיה חותמת של הבנק, שבנקאי יחתום גם כן וכולי). ככל שמס התשומות עולה על שמונה עשר אלף שקלים – ישנה חובה למלא את הדוח באופן מקוון.

אפשרות נוחה יותר, אשר תופסת חלק נכבד יותר באופן שבו מדווחים ומשלמים כיום לרשות המס היא באופן אינטרנטי באתר של רשות המיסים. באמצעות טפסים מוכוונים מראש ומילוי פרטי ההזדהות הדרושים באתר – ניתן יהיה להגיש את הטפסים באופן מהיר וקל יותר. חשוב לזכור שאם מעוניינים בשירות מן הסוג הזה – יש להסדיר זאת מראש עם הבנק בו החשבון שלכם מנוהל.

 

סיכום

חובת הדיווח למע"מ היא חובה קריטית לבעלי עסק והיא חובה שמלווה אותם באופן שוטף בהתקשרותם עם רשויות המס השונות, בין אם פעם בחודש ובין אם פעם בחודשיים. כאשר מוגש הדיווח, יש לעשותו בניכוי המע"מ שבעל העסק שילם ובכך להקטין משמעותית את כמות הכסף שיש להעביר לרשות המע"מ. כדאי לעשות חישובים אלו בזהירות ובאמצעות אנשי מקצוע.

מלאו שאלון עכשיו וגלו האם מגיע לכם החזר מס:

חזור לחלק מסוים בעמוד זה:
צרו איתנו קשר

מלאו את הטופס ואנו נחזור אליכם בהקדם האפשרי

לוגו אינדיגו פיננסים
או בטלפון