פגיעות, פציעות ותאונות בעבודה הן תרחיש שאף עובד ואף מעסיק לא מייחלים לו. שורת המקרים המתרחשים במקומות עבודה היא כה רבה ומגוונת, חולשת על כל דרגות החומרה ומכאן גם על כל אפשרויות הפיצוי, הזכויות והמנגנונים הבירוקרטיים. אנו מגישים לכם במאמר הזה מדריך פיננסי לנפגעי עבודה, בו תדעו לאן פונים, מה מקבלים וממי וכיצד לנצל את כל זכויותיכם ע"פ חוקי העבודה.

לפעמים, הפגיעה לא נגרמת ב"בום"

אדם עובד במשך כמה שנים טובות במקום עבודה מסוים, עד שהוא מתחיל בוקר אחד להשתעל. השיעול ממשיך גם בימים הבאים ולא חולף גם כעבור שבועיים. הוא מנסה את כל סוגי התרופות שנועדו למגר את השיעול ומשלא חולף הדבר ואפילו מחריף ומלווה בכאבים בצלעות בגב, בכאבי ראש ובדלקות אוזניים, מתגלה בצילום רנטגן נזק לריאות שמקורו בשאיפת חומר מסוכן שהעובד בא עמו במגע במקום העבודה. למי הוא אמור כעת לפנות כדי להעריך את הנזקים שנקבעו לו ומי משלם לו פיצויים כחוק?

 

הגופים שיפצו אתכם כנפגעי עבודה

בעולם נפגעי העבודה, יש מספר שחקנים מרכזיים שחשוב להכיר לצורך דיון בשאלת הזכויות והפיצויים:

(קראו עוד בנושא: "החזר מס על תאונת עבודה")

מלאו שאלון עכשיו וגלו האם מגיע לכם החזר מס:

נפגעי עבודה ממחלת מקצוע

מחלת המקצוע צריכה בהכרח להיות מחלה שמופיעה ברשימת המחלות של הביטוח הלאומי וכזו שנוצרה בעקבות העבודה אצל המעסיק או מטעמו (אצל עובדים עצמאיים עקב עיסוקם). למשל, עובד בניין שנחשף לחומר הרעיל סיליקה וחלה במחלת הריאות סיליקוזיס יוכר כנפגע עבודה או אחות בבית החולים שנדבקה מחולה צהבת וכעת תוגדר כסובלת ממחלת מקצוע. בכל מקרה של מחלת מקצוע, קיים טווח זמנים של שנתיים בלבד להגשת התביעה למוסד לביטוח הלאומי, כך שיש לפעול במהירות ולהימנע מהמתנה מיותרת.

מהן הזכויות שלכם למניעת מחלת מקצוע במקום העבודה? המעסיק מחויב ע"פ חוק לפקח על כל גורם מזיק במקום העבודה, ליצור תנאים סביבתיים הולמים לעבודה ולהקפיד על כשירותו של כל עובד. חובה זו מצריכה ממעסיקים בסביבה כימית, מכאנית, פיזיולוגית, ביולוגית ופיזיקלית מכל קשת המקצועות להזמין בדיקה למדידת רמת החשיפה לגורמים מסוכנים במקום העבודה ולקבל המלצות לצמצום הסכנה.

יש להבטיח שסביבת העבודה חפה מחומרים אסורים לשימוש בישראל ושמתבצעות הדרכות לטובת שמירה על ביטחון ובריאות העובדים בכל עת, כמו גם יצירת תהליכי עבודה בטוחים וקיום תנאים אקלימיים וגיאוגרפיים תקינים. במקביל, על המעסיק לדאוג לבדיקה תקופתית אצל רופא תעסוקתי, שיאבחן את כשירותו של העובד לתפקיד.

במקרה של חשיפה לגורם מזיק או חשד כזה, יש להיבדק בקופת החולים. אם יש חשד למחלת מקצוע או שהתגלתה מחלת מקצוע, המעסיק מחויב לדווח למפקח העבודה האזורי ולרופא המחוזי של משרד הבריאות ולהפנות את העובד לרופא תעסוקתי לקביעת הגבלות העבודה.

אם הרופא קבע שמדובר במחלת מקצוע, העובד זכאי לטיפול רפואי חינם כולל שיקום רפואי ושיקום מקצועי בהמשך. בנוסף, הוא יקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי, המשולמים במשך 91 ימים ובשיעור של 75% מהשכר החודשי הממוצע. ככל שהמחלה תימשך ותמנע מהעובד לשוב לעבודתו, הוא יוכל להגיש תביעת נכות לביטוח הלאומי.

 

נפגעים בתאונות עבודה

החוק מכיר הן בתאונות גלויות לעין כמו נפילה או תאונת דרכים והן בתאונות שאינן גלויות לעין כמו התקף לב או שבץ. תאונת עבודה תיחשב גם ככזו שהתרחשה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, במהלך הפסקת העובד או בנסיעתו במסגרת העבודה. תאונת העבודה לעתים מתרחשת כפגיעת מיקרוטראומה – פגיעות זעירות המתרחשות לאורך זמן כשכל אחת מהן היא מעין תאונה קטנטנה, שיחד גורמות לנזק מצטבר (פגיעה במיתרי הקול של מורה ותיקה, למשל).

מהן הזכויות שלכם כנפגעי תאונת עבודה? אתם זכאים לדמי פגיעה בגובה 75% מהשכר למשך 3 החודשים הראשונים מהפגיעה ולאחריהם תהיו זכאים להגיש תביעת נכות אם מצבכם עדיין לא מאפשר חזרה לעבודה. החלטת הוועדה הרפואית תקבע את שיעור הנכות שמקנה לכם קצבה חודשית (או מענק חד פעמי למי שקיבלו בין 9%-19% נכות בלבד) ואת יתר הזכויות בחוק.

אם נקבעה נכות שמעל 185 ימים או צמיתה, קיימת זכאות להגיש תביעת אובדן כושר עבודה ולקבל גם ממנה תגמול כספי. אפשרות זו קיימת רק בקביעת אובדן כושר עבודה בשיעור של 75% לפחות ומעניקה תגמול של עד 75% מההכנסה הממוצעת של העובד מ-12 חודשי עבודתו האחרונים.

(קראו עוד בנושא: "פטור ממס הכנסה – הפרשות המעסיק לביטוח אובדן כושר עבודה")

 

ועוד מספר זכויות שחשוב להכיר:

 

סיכום קצר ולעניין:

הגשנו לכם כאן מדריך פיננסי לנפגעי עבודה, שמתייחס לשלוש הפגיעות האפשריות הבאות:

  1. מחלת מקצוע שנוצרה עקב תנאים וסביבה מסוימים
  2. תאונת עבודה שהתרחשה תוך כדי ועקב העבודה, או בדרך לעבודה ובחזרה ממנה
  3. מיקרוטראומה כתוצאה מפעולות חזרתיות ופוגעניות כחלק מהעבודה.

בכל אחד מהתרחישים הללו, הבסיס זהה: יש לדווח על הפגיעה מעבודה למוסד לביטוח הלאומי דרך המעסיק, לגשת לטיפול רפואי מתאים ולתבוע דמי פגיעה מהביטוח הלאומי. בהמשך, ניתן יהיה לתבוע נכות כללית וכן פיצויים מביטוח אובדן כושר העבודה במקרים המתאימים.

ככל שהאחריות לפגיעה היא מצד גורם אחר, יש לתבוע גם אותו כמו חברת ביטוח החובה לרכב במקרה של תאונת דרכים או את המעסיק במקרה של רשלנות, מחדל או הפרת חובות הבטיחות בעבודה. עיניכם הרואות מבינות שמדובר בסכומי כסף משמעותיים שחשוב להיערך לקבלתם מראש ולהתוודע לכל הזכויות הנובעות מהם. להעמקה ספציפית במקרה שלכם ולליווי בסוגיות מס, חסכונות וקרנות פנסיה, תוכלו לפנות אלינו ונשמח לסייע לכם.