בישראל מיסים על רווחי הון הם מקור הכנסה מרכזי לממשלה. מיסים אלו נגבים על הרווח שנעשה ממכירת נכסים כגון מניות, נדל"ן ומכשירי השקעה אחרים. הם מהווים מקור הכנסה חשוב לממשלת ישראל, והם ממלאים תפקיד קריטי במערכת המס הכוללת של המדינה. מס על רווחי הון בחו"ל צריך להיבחן בהיבטים רבים.
ישראלים רבים משקיעים בחו"ל: מניות וקרנות דרך ברוקר זר, דירה להשקעה או אחזקה בחברה זרה. מי שעושה זאת צריך לדעת שהרווחים האלה חייבים במס בישראל, ושבמקרים רבים הוא עצמו אחראי לדווח עליהם ולשלם את המס.
הנושא רלוונטי במיוחד לפעילים בשוק ההון. במאמר זה נסקור את הכללים העיקריים: מי חייב, כמה משלמים, איך נמנע כפל מס ומה חובות הדיווח.
מי משלם מס על רווחי הון בחו"ל?
מאז הרפורמה במס של 2003, ישראל ממסה את תושביה על בסיס אישי. כלומר, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו ורווחיו בכל מקום בעולם, כולל רווח הון ממכירת נכס בחו"ל. תושב חוץ, לעומת זאת, חייב במס בישראל בעיקר על הכנסות שמקורן בישראל.
לכן השאלה הראשונה היא תושבות. לפי סעיף 1 לפקודה, חזקה שאדם הוא תושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים ומעלה בשנת המס, או 30 ימים ומעלה בשנת המס ו-425 ימים ומעלה בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה. אפשר לסתור את החזקה, ובסופו של דבר נבחן "מרכז החיים".
יש מקרים שבהם קיים פטור ממס רווחי הון. למשל, עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים עשויים להיות פטורים ממס על הכנסות ורווחים מחו"ל לתקופה מוגבלת, בכפוף לתנאים שבחוק.
מניות וניירות ערך בחו"ל: רווח ממכירת מניות, קרנות סל או ניירות ערך אחרים בחו"ל חייב במס בישראל, בין שהחברה זרה ובין שהיא ישראלית הנסחרת בחו"ל.
נדל"ן בחו"ל: תושב ישראל שמוכר נכס מקרקעין בחו"ל חייב במס רווח הון בישראל. פטורי מס השבח לדירת מגורים חלים על דירות בישראל, ולכן גם מכירת דירה שהיא בית המגורים בחו"ל עשויה להיות חייבת במס.
שיעור המס זהה: רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך חייב במס של 25% אצל יחיד, ו-30% אצל בעל מניות מהותי (מי שמחזיק 10% ומעלה מאמצעי השליטה). אין בישראל הבחנה לפי משך ההחזקה: מניה שהוחזקה חודש ומניה שהוחזקה עשר שנים ממוסות באותו שיעור. החריג הוא מי שפעילותו בניירות ערך היא עסק, שאז הרווח ממוסה כהכנסה מעסק לפי מדרגות המס הרגילות. דיבידנד מחברה זרה חייב גם הוא ב-25% (30% לבעל מניות מהותי).
ההבדל הגדול הוא בגבייה:
בדיקה חינמית
רוצים לבדוק זכאות?
השאירו פרטים ונבדוק אם המקרה שמתואר כאן רלוונטי אליכם.
ברוקר או בנק ישראלי מנכה את המס במקור, מקזז הפסדים במהלך השנה ומנפיק בסוף השנה טופס 867.
ברוקר זר בדרך כלל אינו מנכה מס ישראלי. במקרה כזה המשקיע עצמו צריך לחשב את הרווח בשקלים, לדווח עליו לרשות המסים ולשלם את המס.
כפל מס: אם שולם מס במדינה הזרה על אותו רווח, אפשר בדרך כלל לקבל זיכוי בשל המס הזר כנגד המס בישראל, עד גובה המס הישראלי על אותה הכנסה. אמנות המס שישראל חתומה עליהן קובעות איזו מדינה רשאית למסות כל סוג הכנסה, ובמקרים מסוימים מגבילות את שיעור המס במדינת המקור. אמנה אינה פוטרת אוטומטית ממס בישראל.
חישוב הרווח בשקלים, הזיכוי בשל מס זר וקיזוז ההפסדים יכולים להיות מורכבים, ולכן מומלץ להתייעץ עם מומחה, כדוגמת רואה חשבון להחזרי מס.
תמיד רצוי לבדוק גם אפשרויות לקבלת החזרי מס משוק ההון, למשל כשיש הפסדים שלא קוזזו.
כמה צריך לשלם מס על רווחי הון בחו"ל?
ככלל, 25% מהרווח הריאלי (30% לבעל מניות מהותי). לכך יש להוסיף:
מס יסף: יחיד שהכנסתו החייבת בשנה עולה על 721,560 ₪ (2026) חייב במס יסף של 3% על החלק העודף, ומ-2025 גם ב-2% נוספים על הכנסה ממקורות הוניים, כמו רווח הון ודיבידנד, מעל אותו סף. כך המס השולי על רווח הון גבוה של משקיע שאינו בעל מניות מהותי יכול להגיע ל-30%.
קיזוז הפסדים: הפסד הון ממכירת ניירות ערך, בארץ או בחו"ל, אפשר לקזז כנגד רווחי הון, ובתנאים מסוימים גם כנגד דיבידנד וריבית מניירות ערך. הפסד שלא קוזז באותה שנה אפשר להעביר לשנים הבאות, רק אם דווח בדוח השנתי.
חובת דיווח: מי שהיה לו רווח הון או הכנסה מחו"ל שלא נוכה מהם מס במקור בישראל, חייב בדרך כלל בהגשת דוח שנתי, וייתכן שיידרש גם לשלם מקדמות במהלך השנה. בדוח השנתי נשאלים גם על נכסים בחו"ל. מומלץ לדווח גם על הפסדים, כדי לשמור את הזכות לקזז אותם בעתיד.
חשוב להיות מודעים במיוחד להשקעות במדינות המוגדרות כמקלט מס, שכן רשות המסים מייחסת חשיבות רבה לדיווח שקוף על נכסים והכנסות הנמצאים בתחומי שיפוט כאלה.
אי דיווח על הכנסות ורווחים מחו"ל עלול להוביל לשומה, לקנסות, לריבית ולהפרשי הצמדה. מי שמעוניין לוודא שהדיווח שלו מדויק יכול גם לפנות לבדיקת תיאום מס מסודר מול רשות המסים.
יש הטבות מס כלשהן על רווח הון בחו"ל?
אין הטבה כללית למשקיעים בחו"ל, אבל יש כמה כלים חוקיים שכדאי להכיר:
זיכוי בשל מס זר שמונע כפל מס על אותו רווח.
קיזוז הפסדים בין השקעות בארץ ובחו"ל, ובין שנים, כשהם מדווחים כנדרש.
פטור לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים על הכנסות ורווחים מחו"ל, לתקופה מוגבלת ובתנאים שבחוק.
תכנון עיתוי המכירה, למשל מימוש רווחים בשנה שבה יש הפסדים לקזז, או בשנה שבה ההכנסה הכוללת נמוכה מסף מס היסף.
במקביל, בשנים האחרונות הגבירה רשות המסים את האכיפה על הכנסות ונכסים בחו"ל. ישראל משתתפת בתקן ה-OECD לחילופי מידע אוטומטיים על חשבונות פיננסיים (CRS), ולכן מידע על חשבונות של תושבי ישראל בחו"ל עשוי להגיע לרשות המסים גם בלי שהם דיווחו עליו.
לסיכום: רווח הון בחו"ל של תושב ישראל חייב במס בישראל, באותם שיעורים כמו בארץ. מי שמשקיע דרך ברוקר זר צריך להיערך לדיווח עצמאי ולתשלום המס, ולשמור את כל אישורי הקנייה, המכירה והמס הזר. במקרים מורכבים כדאי להיעזר באיש מקצוע בתחום המס.
