אם אדם אחר חייב לכם כסף או רכוש ואתם מבינים שהדרך היחידה לקבלו היא להגיש בקשה לפשיטת רגל כלפי אותו חייב, או דרך הגשת תביעת חוב לנאמן של החייב שכבר נמצא בהליך פשיטת רגל, המדריך הבא יסייע לכם להבין כיצד לפעול ומתי תראו את כספכם בחזרה.

מיהו נושה בפשיטת רגל?

נושה בפשיטת רגל הוא כל אדם שחייבים לו. זה יכול להיות אדם פרטי (למשל זוכה בתביעה משפטית מול אדם אחר), חברה או גוף פיננסי (כמו בנק או חברת אשראי), בעל נכס שהשכיר אותו לאדם אחר, ספק שסיפק לבית עסק מסוים מוצרים ועוד. כיום הליכי פשיטת הרגל השתנו והם נקראים חדלות פירעון, הנובעים מכוחו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שהחליף את הפקודה הישנה מאז שנת 2019.

הליך חדלות הפירעון אמור לטפל בחייבים שסך הוצאותיהם גדול מהכנסותיהם, מה שלא מאפשר להם להתמודד עוד עם ההוצאות ובוודאי שלא לשלם לכם את כספכם. לכן מטרתו המרכזית של ההליך היא להשיא את גובה החוב ולאזן בין זכויות החייב והנושה, כך שתקבלו את מקסימום סכום החוב בסופו של דבר ואילו החייב יוכל להיפטר מחובותיו ולפתוח פרק כלכלי חדש בחייו.

 

הדבר סוכם, נחתם, אך לא שולם

אם אתם נמצאים במצב של זכות קניינית או כספית כלפי החייב ומבינים שמיציתם את כל הדרכים המקובלות לדרוש את כספכם (שיחות, מכתבים, תכתובות, בקשות, דרישות תשלום ועוד), אתם רשאים לפתוח לו תיק הוצאה לפועל. אם הסכום לא יטופל בהתאם, הנושה רשאי להתריע מפני הגשת פשיטת רגל (חדלות פירעון) כלפי החייב ולהגיש בהמשך תביעת חוב המפרטת את הסכום שעליו לשלם.

כאשר לא הנושה מגיש את הבקשה לחדלות פירעון אלא החייב עצמו או אפילו נושה אחר, לא יתאפשר לקבל את סכום החוב, אלא בתהליך חדלות פירעון שבו הנאמן מקבל את תביעות החוב מהנושים, מעריך את נכסי החייב שניתן לממש ורק לאחר מכן מתחיל להעביר לנושים השונים את כספם.

במקרה כזה, הנושים יקבלו הודעה על כניסתו של החייב לחדלות פירעון וזמן קצוב להגשת תביעת החוב כלפיו (בדרך כלל כחצי שנה מיום צו פתיחת ההליכים). כעת נכנסת לתוקפה גם הקפאת הליכים, המונעת מהנושה להמשיך למצות את הליכי הגבייה מול החייב, למעט פעולותיו הנדרשות מול הנאמן שאחראי על ההליך מול החייב עצמו.

מלאו שאלון עכשיו וגלו האם מגיע לכם החזר מס:

לא תמיד חייבים להגיע להליכי פשיטת רגל

נושים לא בהכרח מודעים לאפשרויותיהם לגבות את כספם טרם פשיטת הרגל, מה שמעכב את התשלום עבורם בכ-3-4 שנים בשל מבנה הליכי חדלות הפירעון. החייבים רשאים לפנות בכל שלב לנושה כדי להגיע איתו להסדר מסוים, בו ייקבע גובה החוב וניתן יהיה לבצע לו פריסת תשלומים.

כמובן שהדבר אמור לבוא מיוזמתו של החייב ולא מיוזמתו של הנושה שכבר פתח נגדו בהליכי הוצאה לפועל, אך בכפוף להיקף החוב ולהתחייבויות החייב, אפשר לאשר זאת וכך לראות את כספכם עכשיו ולא בהמשך.

לפעמים, דווקא המעשה החכם הוא לקבל סכום מופחת מאשר שלא לקבל אותו בכלל. זאת מפני שבהליכי חדלות הפירעון מאוד תלוי היכן אתם ממוקמים בסדר הקדימות לקבלת התשלום לעומת נושים אחרים. במקרה שבו נכסי החייב מספיקים לרוב הנושים אך לא לכולם, מי שנמצא בתחתית הרשימה עלול לקבל לא כלום.

 

סדר קדימות הנושים בפשיטת רגל (חדלות פירעון)

כפי שכתבנו, נושים נמצאים במיקום היררכי לקבלת כספם מחייבים שהפכו פושטי רגל. היכן מיקומכם בהתאם לרשימה הבאה? סדר קדימות נושים לחייבים פרטיים (אדם יחיד) קבוצת עדיפות ראשונה – כל הנושים המובטחים: אלו שיש להם ערובה לחוב כלפיהם כמו שעבוד, זכות עיכבון ועוד (משכנתא למשל).

קבוצת עדיפות שניה – נושים בדין קדימה: עובדים שממתינים לשכר ממעסיק, רשויות המס וכו'. קבוצת עדיפות שלישית – נושים בעדיפות נמוכה: אלו שהחייב היה אמור לשלם להם דמי שכירות למשל, דמי מזונות, מיסים וארנונה. קבוצת עדיפות רביעית: נושים בעדיפות אחרונה: כל נושה נוסף שלא עונה על אחת ההגדרות המצוינות לעיל.

סדר קדימות נושים לחייבים תאגידיים (חברות ותאגידים). קבוצת עדיפות ראשונה – נושים מובטחים ללא זכות קניינית קבועה: בעלי שיעבוד, משכון, הערת אזהרה על נכס, משכנתא וכו'. קבוצת עדיפות שניה – הוצאות הפירוק של אותה חברה: נושים שיש לשלם להם הוצאות משפט ושכר טרחה, תשלומים ואגרות חדלות פירעון ועוד.

קבוצת עדיפות שלישית – חובות בדין קדימה: תשלום שכר, דמי שכירות, מיסים ועוד. קבוצת עדיפות רביעית – כל חוב רגיל: תשלומי חשבונות, תשלום לספקים וכד'. קבוצת עדיפות חמישית – נושים בעדיפות אחרונה: בעלי מניות. מאפיינים חשובים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

 

הפיכת חייב לחדל פירעון (הגשת תביעה לפשיטת רגל מצד הנושה)

נושים בפשיטת רגל מוכרחים להתייחס כיום למספר שינויים בנושא, שנובעים מכוחה של הרפורמה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי. על פי החוק החדש, יש דגש על התייעלות וקיצור התהליכים תוך טיפול בחובות בזמן קצוב ובהתאם לשלבים שונים בתוך ההליך. יחד עם זאת, הנושים צריכים להבחין בין סכום היקף החובות של החייבים להם – מעל 150,000 שקלים או מתחת ל-150,000 שקלים.

אם הליכי חדלות הפירעון מתייחסים לחייב עם סכום חובות נמוך יותר מ-150 אלף שקלים, ההתנהלות תהיה מול הוצאה לפועל. כאשר החייב צבר סכום חובות גבוה מ-150 אלף שקלים, הליך חדלות הפירעון ינוהל מול הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מה שנקרא גם "הכונס הרשמי". במקרים הללו ההליך יתנהל בבית משפט שלום (בעבר הליכי פשיטת הרגל התנהלו בבתי המשפט המחוזיים).

 

לא שילמו לי. מה עכשיו?

נושה בפשיטת רגל רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לאותו חייב, ללא קשר לסכום החוב. את הבקשה יש להגיש לבית משפט שלום ולהגיש העתק ממנה לממונה על הליכי חדלות הפירעון, לפרט את סכום החוב ואת ההליכים שבהם הוא מבקש לנקוט. ניתן להגיש את הבקשה אונליין דרך אתר הכונס הרשמי.

אם הוכנס החייב לתוכנית חדלות הפירעון, הנושה יוכל להגיש תביעת חוב לנאמן או להגיש בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים בנימוקים המתאימים. אם הנושה פתח בהליך חדלות הפירעון לחייב, על החייב להגיש לו תוך 21 ימים טופס "דווח על מצב כלכלי". ברגע שהוצא צו לפתיחת הליכים לחייב, תיפתח "תקופת הביניים" בה עליו לשלם סכום חודשי קבוע לקופה ולשתף פעולה עם הנאמן שיחקור את נכסיו ויעריך את האפשרות לממש אותם. בסיום הבדיקה, הנאמן ישלח את ממצאיו לבית המשפט.

כעת יוציא בית המשפט צו לשיקום כלכלי, המורה על תחילת החזר החובות הן ע"י ביצוע תשלום לקופת חדלות הפירעון מצד החייב והן על ידי מימוש הנכסים שלו והחזר כספי לנושים. הנושה יקבל את כספו על פי סדר הקדימות לנושים בדין חדלות הפירעון ובכפוף להודעת הנאמן על ביצוע התשלום.

 

אל תוותרו על מה שמגיע לכם

למרות שחייב בפשיטת רגל הוא אדם במצוקה כלכלית, לא מומלץ לוותר על חובכם. עדיף לקבל סכום מופחת מאשר להישאר ללא הסכום בכלל וכנושים אתם זכאים לפנות לרשות האכיפה והגבייה כדי לשאוף להחזר. ככל שהחייב נמצא בהליך חדלות פירעון, ההחזר אמנם יתרחש לאחר תקופה יחסית ממושכת, אך מטרת התוכנית היא להשיא את סכומי ההחזר כך שהסיכויים שזכויותיכם ייפגעו קלושים. לשאלות, פניות והיערכות פיננסית או משפטית מתאימה למצב פנו אלינו ונשמח לסייע.