החזרי מס למשקיעים בשוק ההון מתקבלים באחד משני מצבים מזכים: תשלום מס שנתי ביתר בגין רווחים מהשקעות שמומשו הונית, או הפסדים שהתרחשו מבלי שבוצע להם קיזוז ובמצב המכונה "מגן מס". במאמר זה נצלול לעומק הבנת המיסוי מתחום ההשקעות ובאילו מצבים יהיה ניתן לדרוש החזר משנת ההשקעות החולפת.
הרווחתם מהשקעות? שלמו מס
מיסוי שמוטל על רווחים בבורסה מיושם משנת 2003, בעקבות רפורמה כללית שבוצעה בחוקי המס. אז מה חוקי הרפורמה קובעים? ובכן, כל אדם שהרוויח בבורסה ומימש רווחים הופך לחייב במס.
זה כולל גם פעילות בניירות ערך, שכירים שיש להם פעילות בורסאית ומחויבים להגיש דו"ח שנתי וכמובן משקיעים הוניים שהרוויחו מההשקעה המקורית.
גובה המיסוי מהשקעות בשוק ההון
גובה המס המוטל על השקעות בשוק ההון הוא של 25%, בדומה למס רווחי הון שנוצר בעקבות פעולות אחרות כמו מכירת דירה למשל. מבעלי שליטה אגב, נדרש תשלום מס של 30% בחלוקת דיבידנדים.
חובת התשלום במס נקבעת אישית ולא על פי המיקום הגיאוגרפי שבו תושבי ישראל מייצרים את רווחיהם ולכן גם משקיעים דרך ברוקרים בחו"ל יידרשו לדיווח על רווחיהם למס הכנסה ולשלם מס בהתאם.
אם נוכה מס במקור ע"י רווחים מניירות ערך זרים בחו"ל, סכום המס שישולם יתבסס על הפער בין הניכוי לחבות הישראלית.
עולים חדשים פטורים ממס על מכירה של מניות בבעלותם מחו"ל, שהיו להם לפני עלייתם ארצה והוחזקו על ידם עד עשר שנים אחרי מועד העלייה.
תושבים חוזרים פטורים ממס על מכירת ניירות ערך זרים שנצברו מהם רווחי הון ונרכשו בעת המגורים בחו"ל, כל עוד נמכרו תוך עשור מיום החזרה לישראל.
חבות המס נוצרת רק במימוש הרווחים מהשקעה
את המס נדרשים המשקיעים לשלם בעת אירוע מס כמו פדיון של ניירות ערך, תשלום דיבידנד או ריבית וכדומה. חשוב להבדיל בין יצירת רווח "על הנייר", כמו למשל במקרה שבו משקיע ירוויח מהשקעתו משום שרכש מניה כלשהי, לבין מימוש פיזי של אותו רווח – מצב שמביא לחבות מס.
בעת מימוש הרווח, מס הכנסה מבצע חישוב חודשי ומבין כמה מס הוא אמור לקבל. השיטה ברוב המקומות היא לסכום את גובה המס החודשי, להביא לחישוב הפסדים שנגרמו ולנכות מהחשבון את המס החייב. אפשרות נוספת היא שחיוב המס יתקבל סמוך לביצוע הפעולה עצמה.
סוגיית קיזוז ההפסדים ומגן המס
כפי שאתם מבינים, המס מכיל כל פעולה בשוק ההון, כולל הפסד שיקוזז מהרווח העתידי. אם למשל אדם מוכר נייר ערך בהפסד של 20,000 ₪ ולא מקזז אותו מול רווחים שבוצעו בנייר ערך נוסף, נוצר מגן מס שעל פיו ניתן להרוויח עד 20,000 ₪ מבלי לשלם מיסים. איך בדיוק זה עובד?
לצורך הדוגמה נניח שאותו אדם מוכר בחודש העוקב נייר ערך שהרווח ממנו הוא 30,000 ₪, הרי שהרווח שלו הוא 10,000 ₪ – המשקיע הרוויח 30 אלף שקלים, קיזז את ההפסד המוכר במס בגובה 20 אלף השקלים ולפיכך הרוויח 10 אלף שקלים – עליו יש לשלם מס בגובה 25% קרי 2,500 שקלים.
חודש מאוחר יותר, אותו אדם הפסיד 50,000 שקלים ומגן המס מאפשר לו לקבל החזר מס, משום שהיו לו רווחים שמהם שולם מס בחודשים שלפני כן. במילים אחרות – החישוב במס הוא שנתי אך בסוף כל חודש תחושב היתרה וייבדק האם מגיע לאותו אדם החזר. ולכן כל אדם שלא הגיש דו"ח והיו לו הפסדים מהשקעות באותה שנת מס, לא זכאי לקבל מגן מס.
מה קורה במצב שבו לאורך השנה היו בסופו של דבר יותר הפסדים מרווחים? ניתן להעביר אותם כמגן מס לשנה שאחרי, על ידי הגשת דוח למס הכנסה. כאשר נמנעים מלעשות זאת, ההפסד במערכות הבנקים מתאפס ולא תוכלו לנצל אותם לטובתכם כדי לקבל החזרי מס.
בדיקת זכאות להחזרי מס למשקיעים בשוק ההון
אז כיצד מגישים דוח למס הכנסה ומקבלים את החזר המס? כעת עליכם להגיש את הטופס הבנקאי מספר 867. זהו טופס שבו מפרטים את כל הרווחים שנוצרו מהשקעות לאורך השנה, מהו גובה המס ששילמתם עבורן והאם אתם זכאים להחזר מס.
שימו לב שטופס זה מונפק בבנק (בדרך כלל עד סוף חודש מרץ ועבור השנה הקודמת) ולא במס הכנסה והוא מרכז את כל תוצאות הפעילות מהשקעות ואת חיובי המס הקיימים.
הטופס הזה כמובן קריטי לכם כמשקיעים, משום שהוא מצביע על תשלום המס במהלך השנה ואם הוא שולם ביתר, תוכלו לקבל החזרי מס למשקיעים בשוק ההון. ההחזר עשוי להתקבל כתוצאה מניהול כמה חשבונות השקעות מקבילים, כך שהטופס המצרפי יבטא את כל חבות המס שנבעה מהם, או מצב שבו התרחש הפסד ללא קיזוז.
גם שכירים שמשקיעים חייבים בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה
הדעה הרווחת היא ששכירים פטורים מהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה, שכן הדבר מבוצע מכוח מעסיקם והם משלמים חלק יחסי מחבות המס השנתית מידי חודש כפי שמגלם תלוש השכר.
יחד עם זאת, בהשקעות מתעורר מצב שבו השכיר עדיין מחויב בהגשת דו"ח ולהלן המצבים המרכזיים שבהם יש צורך בהגשה (בהתייחסות להיבט ההשקעות בלבד. לתשומת לבכם, ישנם מצבים נוספים שמקימים צורך בהגשת דו"ח שנתי כשכירים כמו למשל עסקה שחויבה במס שבח או שכיר שערך פריסת פיצויים):
- שכירים ששכרם השנתי גבוה מ-649,000 ₪ ברוטו (נכון לשנת 2021)
- שכירים בעלי הכנסות של למעלה מ-337,000 ₪ שצמחו או הופקו מחוץ לישראל לרבות ניירות ערך בחו"ל ולא שולמו עבורן מקדמות המס במהלך שנת המס
- שכירים בעלי הכנסות של למעלה מ-643,000 ₪ על ריביות, הפרשי הצמדה, אג"ח, הלוואה, פיקדון או חיסכון
- שכירים שמחזור ההשקעות שלהם איננו עולה על 2,522,000 ₪
- שכירים שהם בעלי שליטה בחברה
סיטואציות מזכות בקבלת החזרי מס למשקיעים בשוק ההון
אז באילו מצבים יתקבל החזר מס בגין השקעות בשוק ההון? להלן חלק מהסיבות הקיימות:
- ניהול פעילות של ניירות ערך במספר חשבונות (שניים ומעלה)
- הפסדים שלא נדרש בגינם קיזוז, כנגד רווחים שהתקבלו בשנת מס אחרת
- העברת ניהול הכספים מבנק אחד לבנק אחר
- הכנסות נמוכות ביותר או כאשר לא קיימת הכנסה מעבודה
- תשלום מס שבח שהתרחש במקביל להפסדים שהמשקיע ספג בבורסה
חשוב לציין שכאשר חל ניכוי בחו"ל ששיעורו גבוה יותר מגובה המס שהמשקיע הישראלי אמור לשלם על אותו הרווח, בדרך כלל רשות המיסים לא תאשר את החזר המס. את החזרי המס למשקיעים בשוק ההון יש להגיש תוך פירוט כל אחת מהסיבות האמורות באמצעות טופס 1301, כאשר מס הכנסה דורש כיום גם שליחה מקוונת של טופס זה, מלבד הגשתו ישירות לפקיד השומה.
לסיכום
החזרי מס למשקיעים בשוק ההון מסייע לאוכלוסייה ספציפית בעיקר – משקיעים שהינם שכירים, שנהנים מיתרון בקבלת ההחזר על הפסדים במהלך פעילותם השנתית ופטורים בדרך כלל מהגשת דו"ח שנתי, כך שהם אינם מקזזים את הפסדיהם ולכן זכאים להחזרי המס.
ההחזרים מתרחשים תוך זמן יחסית קצר וללא עומס או עיכובים בירוקרטיים מסוימים, דבר שמשפיע לטובה גם על משקיעים "רגילים" שפונים למס הכנסה בתוספת המסמכים המתאימים ומקבלים החזר עבור רווחים מהשקעותיהם.
הקראת המאמר לבעלי מוגבלויות:
