החזר מס בפשיטת רגל – מה חשוב לדעת?
ראשית נבין מהי פשיטת רגל
פשיטת רגל היא מונח משפטי המתאר מצב בו אדם או חברה אינם יכולים לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלהם כלפי נושיהם. ברגע שמגיעים לסכום חובות שאין ביכולתם לפרוע, החייבים יכולים להגיש בקשה לבית המשפט להכרזה על פשיטת רגל. הליך זה מאופיין בהגנות משפטיות שמטרתן להגן על החייב מפני לחצים ותביעות מצד נושיו, תוך ניסיון לאזן בין צורכיו לבין זכויות הנושים.
דיני פשיטת רגל מגדירים מסגרת לטיפול בחובות: מתן הזדמנות לחייב לשקם את מצבו הכלכלי באמצעות תוכנית פירעון, שיקול דעת בנוגע לחובות שיכולים להימחק ואלו שיש לפרוע, ובמקרים מסוימים אף מאפשר לחייב לשמור על חלק מנכסיו כדי לאפשר לו המשך קיום בכבוד. ההליך כולל שלבים שונים, כגון: הגשת הבקשה, מינוי נאמן שינהל את התיק, וקביעת תוכנית לפירעון החובות. ההליך נועד להביא לסילוק החובות בצורה מאורגנת ולאפשר לחייב התחלה חדשה בלי נטל החובות הקודמים.
אם אתם בהליך חדלות פירעון וגיליתם שאתם זכאים להחזר מס, למשל על שנים שקדמו לפתיחת ההליך, חשוב לדעת שהזכות להחזר עשויה להיחשב נכס של קופת הנשייה, ושיש חובה לדווח עליה. למידע מנקודת המבט של הנושים, ראו מדריך פיננסי לנושה בפשיטת רגל.
מאז 15.9.2019 חל על הליכים חדשים חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, שהחליף את פקודת פשיטת הרגל. בהליך, חייב משלם בדרך כלל תשלום חודשי לקופת הנשייה לפי צו של בית המשפט או הממונה, במשך תקופה שנקבעת בצו, ובמקביל עובר תהליך של שיקום כלכלי.
לכן, לפני שמגישים בקשה להחזר מס בתקופת ההליך, חשוב לתאם את הנושא עם הנאמן, כדי לפעול לפי החוק ולא לפגוע בהליך השיקום.
בואו נדבר על זה.
מי נחשב חייב במצב של פשיטת רגל?
חייב בהליך חדלות פירעון הוא אדם שאינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות כלפי נושיו, ונזקק להסדרה משפטית שתאפשר לו לנהל את החובות בצורה מסודרת ולהתחיל מחדש. התנאים שלהלן מבוססים על הגדרות פקודת פשיטת הרגל, שחלה על הליכים שנפתחו לפני ספטמבר 2019:
- פעולת פשיטת רגל: אדם שביצע פעולה שתוארה כפשיטת רגל, כלומר, נכנס למצב שבו הוא אינו מסוגל לשלם את חובותיו כשהם מגיעים לידי פירעון.
- קריטריונים נוספים: החוק מפרט תנאים נוספים שמחייבים את הגדרתו של אדם כפושט רגל, כולל:
- מקום מגורים: האדם חייב להיות תושב או להיות מתגורר בישראל, או שהיה לו מקום מגורים קבוע בישראל בזמן פשיטת הרגל.
- ניהול עסקים בישראל: החייב ניהל עסקים בישראל, באופן עצמאי או דרך מורשה/מנהל מטעמו.
- חברות בתאגידים המנהלים עסקים בישראל: כולל היותו חבר בחברה, התאגדות, התאחדות או שותפות שניהלו עסקים בישראל.
המטרה מאחורי ההגדרות הללו היא לאפשר זיהוי ברור של מי נחשב כפושט רגל לפי החוק, ולהבטיח שההליך המשפטי של פשיטת רגל יהיה רלוונטי ונגיש לאלה שזקוקים לו באמת. זה מסייע להגן על זכויות החייבים תוך שמירה על האינטרסים של הנושים, ומאפשר לחייבים להתמודד עם החוב.
בית המשפט או הממונה קובעים כמה על החייב לשלם לקופת הנשייה, בין השאר לפי ההכנסות הצפויות שלו (משכורת, פנסיה, קצבאות ועוד). החזר מס הוא תקבול חד-פעמי שלא תמיד נלקח בחשבון בתוכנית, ולכן צריך לברר מראש מה ייעשה בו.
הנאמן הוא זה שמנהל את נכסי קופת הנשייה, ולכן ההחלטה מה ייעשה בהחזר אינה של החייב לבדו.
שימו לב: לפי החוק, יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 ₪ מגיש את הבקשה לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. יחיד שחובותיו נמוכים יותר (בטווח שנקבע בחוק) מגיש אותה לרשם ההוצאה לפועל. בשני המסלולים חלה חובת גילוי מלאה של הנכסים וההכנסות.
החזר מס בחדלות פירעון
היותכם בהליך חדלות פירעון לא מבטלת את הזכות להחזר מס. רשות המסים בודקת את הבקשה לפי דיני המס הרגילים (טופס 135 או בקשה מקוונת, עד 6 שנים מתום שנת המס). בשנת 2026 אפשר להגיש על השנים 2020–2025.
אך השאלה לאן הכסף יגיע היא נפרדת. ככלל, נכסי החייב במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, כולל זכויות כספיות, עוברים לקופת הנשייה. לכן החזר מס על שנים שקדמו לצו עשוי לעבור באופן מלא או חלקי לקופה. בנוסף, אם יש לחייב חוב לרשות המסים, הרשות עשויה לקזז את ההחזר כנגד החוב.
כשההחזר עובר לקופת הנשייה, התועלת לחייב היא עקיפה: הקטנת החובות. שימוש בכסף לצרכים פרטיים כפוף להחלטת הנאמן ובית המשפט.
אי-דיווח על נכס או על תקבול, כולל החזר מס, עלול לפגוע בחייב בהליך, ובמקרים חמורים אף לפגוע בסיכוי לקבל הפטר.
