המעסיק שלך מפקיד מדי חודש כסף לקרן הפנסיה שלך – כסף שלא נגעת בו, שעוד לא ראית, ושאפילו לא הגיע לחשבון הבנק שלך. ובכל זאת, רשות המסים עשויה לרשום חלק ממנו כהכנסה חייבת שלך ולנכות ממנו מס הכנסה. זה נשמע מוזר, אבל זה בדיוק מה שקורה כאשר הפרשות המעסיק לפנסיה חורגות מהתקרה הקבועה בחוק.
המעסיק שלך מפקיד מדי חודש כסף לקרן הפנסיה שלך – כסף שלא נגעת בו, שעוד לא ראית, ושאפילו לא הגיע לחשבון הבנק שלך. ובכל זאת, רשות המסים עשויה לרשום חלק ממנו כהכנסה חייבת שלך ולנכות ממנו מס הכנסה. זה נשמע מוזר, אבל זה בדיוק מה שקורה כאשר הפרשות המעסיק לפנסיה חורגות מהתקרה הקבועה בחוק. הבנת הכלל הזה חשובה: היא מסבירה את שורת "זקיפת השווי" בתלוש, ומאפשרת לזהות מקרים שבהם הזקיפה חושבה בטעות ונוכה מס ביתר.
סעיף 3(ה3) לפקודת מס הכנסה קובע בדיוק את הגבול הזה: אילו הפרשות מעסיק לפנסיה פטורות ממס, ואיזה חלק הופך אוטומטית להכנסה חייבת – גם אם לא ראית שקל ממנה [1]. מאמר זה מפרק את הכלל לחלקים ברורים, מציג דוגמאות מספריות, ומסביר מתי כדאי לבדוק אם שולמת יותר מס ממה שהיה צריך.
הפרשות מעסיק לפנסיה – מה הן בדיוק?
בכל חודש, כאשר המעסיק משלם לך משכורת, הוא מחויב גם להפקיד כספים לטובתך בביטוח הפנסיוני. זאת אינה "טובה" אלא חובה לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, המכונה "פנסיית חובה" [2].
ההפרשה הפנסיונית מחולקת לשלושה חלקים נפרדים, עם מטרות ומיסוי שונים לכל אחד מהם:
שלושת רכיבי ההפרשה הפנסיונית
- תגמולים: הרכיב המרכזי – המעסיק מפקיד 6.5% עד 7.5% מהשכר לצורך בניית קצבה עתידית. לצד זה, העובד מפקיד 6% משכרו.
- פיצויים: 6% מהשכר לפחות (ולעיתים 8.33%) מופקדים מדי חודש לטובת פיצויי פיטורים עתידיים.
- אובדן כושר עבודה (אכ"ע): כיסוי ביטוחי שמספק הכנסה חלופית במקרה של אי-יכולת לעבוד. בקרן פנסיה מקיפה הוא ממומן מתוך ההפקדות, ובביטוח מנהלים נרכש לעיתים בנפרד.
הפרשות המעסיק ביחד מגיעות ל-12.5% מהשכר ויותר מדי חודש. עכשיו מגיעה השאלה הקריטית: האם כל הכסף הזה פטור ממס הכנסה, או שחלק ממנו כפוף למס?
📌 מינימום ההפרשה על-פי חוק
החל מינואר 2017, שיעורי ההפרשות המינימליים שמעסיק חייב להפקיד הם 6.5% תגמולים ו-6% פיצויים. יש מעסיקים שמפקידים עד 7.5% תגמולים. העובד מפקיד בנוסף 6% מהשכר, כך שההפרשה הפנסיונית המינימלית הכוללת היא 18.5% מהשכר.
מה אומר סעיף 3(ה3)? הסבר זקיפת שווי
המונח "זקיפת שווי" נשמע טכני, אבל המשמעות שלו פשוטה: רשות המסים "זוקפת" – כלומר מייחסת – לעובד הכנסה שלמעשה לא הגיעה ישירות לידיו. אם המעסיק הפקיד לטובתך במסגרת קרן פנסיה יותר ממה שהחוק מאפשר לפטור, הסכום העודף נחשב כאילו קיבלת אותו כשכר לכל דבר ועניין – וממנו ינוכה מס הכנסה בהתאם למדרגת המס שלך.
הרציונל של המחוקק ברור: הפרשות פנסיוניות "רגילות" הן הטבה חברתית שהמדינה מעודדת, ולכן אינן ממוסות בשלב ההפקדה. אבל כאשר המעסיק מפריש סכומים גבוהים מעבר לתקרה, מדובר למעשה בתגמול נוסף שראוי למסות אותו. הגבול נקבע בפקודה: הנמוך מבין שיעור ההפקדה (עד 7.5%) כפול המשכורת, לבין שיעור ההפקדה כפול "סכום התקרה", שהוא פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק [1].
מה כלול בפטור ומה לא?
הפטור לפי סעיף 3(ה3) חל על:
- הפרשות מעסיק לקופות גמל לקצבה על חשבון מרכיב התגמולים (הרכיב הפנסיוני עצמו, כולל הכיסוי הביטוחי שבתוך קרן הפנסיה)
הסעיף קובע כללים נפרדים ל:
- הפרשות לפיצויים – פטורות בשלב ההפקדה עד "תקרת הפיצויים", ומעליה נזקפות כהכנסה (ראו בהמשך)
- הפרשות לקרן השתלמות – מנגנון פטור נפרד שנרחיב עליו בהמשך
- ביטוח אובדן כושר עבודה בפוליסה נפרדת – כללים נפרדים
⚠️ שים לב: הפרשות פיצויים – אל תבלבלו בין המנגנונים
הפרשות המעסיק לפיצויים אינן ממוסות בזמן ההפקדה, כל עוד הן אינן עולות על "תקרת הפיצויים" (סעיף 3(ה3)(1א)): משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה, ולא יותר מ-45,600 ₪ לשנה ב-2026. הפקדה מעל התקרה נזקפת כהכנסת עבודה כבר בשלב ההפקדה. הפקדות בתוך התקרה ממוסות רק בעת המשיכה, ואז חלק מהן עשוי להיות פטור ממס (ב-2026 עד 13,750 ₪ לכל שנת עבודה).
כמה מפריש המעסיק – ומה מתוכו פטור?
הבנת תקרת ההפרשה הפטורה דורשת היכרות עם שני מספרים: אחוז מהשכר ותקרת סכום מוחלטת [1]. הפטור מוגבל בשניים – ומי שמשכרו גבוה עשוי להגיע לתקרה גם בהפרשה "רגילה" של בדיוק 7.5%.
| שכר חודשי |
הפרשת מעסיק בתגמולים (7.5%) |
תקרת הפטור בפועל |
סכום חייב במס |
| 10,000 ₪ |
750 ₪ |
750 ₪ (7.5% מהשכר) |
0 ₪ – פטור מלא |
| 20,000 ₪ |
1,500 ₪ |
1,500 ₪ |
0 ₪ – פטור מלא |
| 30,000 ₪ |
2,250 ₪ |
2,250 ₪ |
0 ₪ – פטור מלא |
| 40,000 ₪ |
3,000 ₪ |
כ-2,582 ₪ (התקרה המוחלטת) |
כ-418 ₪ – חייב במס |
| 50,000 ₪ |
3,750 ₪ |
כ-2,582 ₪ |
כ-1,168 ₪ – חייב במס |
| 60,000 ₪ |
4,500 ₪ |
כ-2,582 ₪ |
כ-1,918 ₪ – חייב במס |
מה שמדגימה הטבלה הוא שעובדים בשכר ממוצע ומטה כמעט לעולם אינם נפגעים מהתקרה – הם פטורים על כל הפרשות המעסיק שלהם. אבל ככל שהשכר עולה, תקרת ההפרשה הפטורה הופכת למגבלה רלוונטית יותר, ו"זקיפת שווי" מופיעה בתלוש השכר.
📌 תקרה מעודכנת לשנת 2026
תקרת הפטור עבור הפרשות מעסיק לתגמולים עומדת על כ-2,582 ₪ לחודש (נכון ל-2026) – 7.5% מתקרת שכר של 34,423 ₪ לחודש, שהיא פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק (13,769 ₪) [1]. הסכום מתעדכן לפי השכר הממוצע במשק, ולכן בשנים קודמות התקרה הייתה נמוכה יותר. כשבודקים שנה קודמת, יש להשתמש בתקרה של אותה שנה.
חישוב הפטור על ביטוח אכ"ע
סעיף 3(ה3)(1) עוסק בהפרשות המעסיק לקופות גמל לקצבה על חשבון מרכיב תגמולי המעביד [1]. בקרן פנסיה מקיפה, הכיסוי לאובדן כושר עבודה ממומן מתוך ההפקדות לקרן, ולכן הוא נכלל ממילא בהפרשה לתגמולים ובתקרה שלה. כשהמעסיק משלם בנוסף על פוליסה נפרדת לביטוח אובדן כושר עבודה (למשל בביטוח מנהלים), חלים עליה כללים נפרדים, ותשלום כזה גם מקטין את הניכוי שהעובד יכול לדרוש על ביטוח אכ"ע שרכש בעצמו. פירוט במדריך הפרשות המעסיק על אובדן כושר עבודה.
מעל לתקרה – מה קורה עם ההפרשה העודפת?
זה המקום שבו הפרדוקס של פתיחת המאמר מקבל תשובה: הכסף הזה אכן ממוסה, גם אם לא הגיע לידיך. המנגנון עובד כך:
- המעסיק מחשב את ההפרשה החודשית לפנסיה
- אם ההפרשה לתגמולים עולה על 7.5% מהשכר, או על התקרה המוחלטת – יש "הפרשה עודפת"
- ההפרשה העודפת נרשמת כ"זקיפת שווי" בתלוש השכר
- הסכום הזה מצטרף להכנסה החייבת ומנוכה ממנו מס הכנסה לפי מדרגת המס של העובד
- ייתכן גם חיוב בדמי ביטוח לאומי ודמי בריאות על הסכום הזקוף, לפי כללי המוסד לביטוח לאומי
תוצאה מיסויית של הפרשה עודפת – דוגמה מספרית
עובד בכיר עם שכר של 45,000 ₪ לחודש, שמעסיקו מפקיד 7.5% תגמולים (3,375 ₪). תקרת ההפרשה הפטורה עומדת על כ-2,582 ₪ [1]. ההפרשה העודפת היא 3,375 – 2,582 = 793 ₪ לחודש. בשכר כזה מדרגת המס השולית בשנת 2026 היא 35%, ולכן המס הנוסף שישלם הוא כ-278 ₪ לחודש – כ-3,330 ₪ בשנה – רק בשל "זקיפת שווי" על הפרשות שלא ראה בחשבון הבנק. כשהזקיפה חושבה נכון, המס הזה אינו מוחזר. אבל כדאי לבדוק שהחישוב נעשה לפי התקרה הנכונה, במיוחד אצל מי שעבד אצל כמה מעסיקים באותה שנה.
💡 טיפ מקצועי
עובדים שמגלים שמנוכה מהם מס בגין "זקיפת שווי" על הפרשות מעסיק – כדאי שיבדקו אם שיעור הפטור יושם נכון ואם לא שולם מס ביתר בשנים קודמות. ניתן לדרוש החזר עד 6 שנים מתום שנת המס: ב-2026 על השנים 2020 עד 2025, ושנת 2020 נסגרת ב-31.12.2026. אינדיגו פיננסים מבצעת בדיקות מסוג זה – לבדיקת זכאות חינם – לחצו כאן.
ביטוח מנהלים מול קרן פנסיה – האם שונה מבחינת מס?
שאלה שעולה לעיתים קרובות: האם עובד שצובר במסגרת ביטוח מנהלים נהנה מפטור שונה לעומת מי שצובר בקרן פנסיה? התשובה, לגבי תקרת הפטור על הפרשות המעסיק, היא שלילית. סעיף 3(ה3) אינו מבחין בין סוגי המוצרים הפנסיוניים. מי שמפקיד לביטוח מנהלים מומלץ שיבדוק גם את הזכאות להחזר מס על הפקדות לביטוח מנהלים, שכן לעיתים נוצר עודף תשלום שניתן להחזר.
מה כן שונה בין המוצרים מבחינה מיסויית?
| היבט |
קרן פנסיה |
ביטוח מנהלים |
| פטור הפרשות מעסיק (סע' 3ה3) |
עד 7.5% / תקרה חודשית |
עד 7.5% / תקרה חודשית (זהה) |
| מס רווחי הון בתוך הקרן |
פטור מלא |
פטור מלא |
| פטור בעת קבלת קצבה |
לפי נוסחת השילוב ותקרת הקצבה המזכה |
לפי נוסחת השילוב ותקרת הקצבה המזכה |
| כיסוי ביטוחי למוות ונכות |
כלול בתוך הקרן (מנגנון הדדי) |
ביטוח נפרד בפוליסה |
ההבדלים בדמי הניהול, בכיסויים הביטוחיים ובתנאי ההצטרפות בין המוצרים נקבעים בתקנון ובפוליסה ובהוראות רשות שוק ההון, ומשתנים מעת לעת. כדאי לבדוק אותם מול הגוף המנהל או יועץ פנסיוני.
קרן השתלמות מעסיק – כללים נפרדים
קרן ההשתלמות היא אחד מכלי החיסכון האהובים על שכירים בישראל – ובצדק. היא משלבת נזילות יחסית (לאחר 6 שנים) עם פטור ממס רווחי הון שלא קיים בהשקעות אחרות. אבל גם כאן יש תקרה ברורה.
מספרי מפתח לשנים 2024-2026
| פרמטר |
נתון (2024-2026) |
| תקרת שכר שנתית לטובת הטבות מס |
כ-188,544 ₪ (כ-15,712 ₪ לחודש) |
| הפרשת מעסיק מקסימלית פטורה ממס (7.5%) |
עד כ-14,141 ₪ לשנה |
| הפרשת עובד מקבילה (2.5%) |
עד כ-4,714 ₪ לשנה |
| פטור ממס רווחי הון |
כן – על רווחים מהפקדות עד התקרה, במשיכה לאחר 6 שנים |
| הפרשות מעסיק מעל תקרת השכר |
חייבות במס הכנסה כהכנסת עבודה |
ההבדל המשמעותי בין משיכת קרן השתלמות לפנסיה הוא בפטור ממס רווחי הון: בפנסיה, ממילא אין מס רווחי הון על הצבירה השוטפת (הרווחים ממוסים רק בעת קבלת קצבה, ולפי נוסחות מוטבות). בקרן ההשתלמות, הרווחים על הפקדות שבתוך התקרה פטורים ממס גם בעת משיכה כסכום הוני, במועד הזכאות. על רווחים מהפקדות שמעל התקרה חל מס. זה הופך את הקרן לכלי חיסכון מוטב במיוחד.
💡 טיפ מקצועי
עובדים בשכר גבוה שמעסיקם מפריש לקרן ההשתלמות – שימו לב: הפרשות מעסיק שעוברות את תקרת השכר (כ-15,712 ₪ לחודש) נחשבות להכנסת עבודה חייבת. אם שכרכם עלה בשנים האחרונות ולא עדכנתם את גובה ההפרשות בתיאום מול הנהלת החשבונות, ייתכן שחוסר או עודף מיסוי נוצר.
פנסיה תקציבית – חריג חשוב
פנסיה תקציבית היא מערכת שבה הפנסיה אינה נצברת בקרן נפרדת, אלא מחושבת לפי נוסחה, בדרך כלל לפי אחוז מסוים מהשכר הקובע לכל שנת ותק, עד תקרה. בפועל, אין "הפרשת מעסיק" שניתן לזקוף שווי עליה בזמן הצבירה, ולכן סעיף 3(ה3) אינו רלוונטי לשלב הצבירה של עובדים אלה.
מיסוי פנסיה תקציבית בעת קבלתה
הגמלה התקציבית שמקבל הפורש ממוסה כהכנסה רגילה לפי מדרגות מס הכנסה, ממש כמו משכורת. גמלאים הזכאים לפנסיה תקציבית יכולים ליהנות מפטורים דומים לאלה שחלים על מקבלי קצבה מקרן פנסיה – ובמיוחד מתקרת הקצבה המזכה שקובעת כמה מהגמלה החודשית פטורה ממס.
בשנת 2024, תקרת הקצבה המזכה עמדה על 9,430 ₪ לחודש עם שיעור פטור של 52% – כלומר עד כ-4,904 ₪ לחודש פטורים ממס. בשנת 2025 עלה שיעור הפטור ל-57%, כך שהסכום הפטור גדל לכ-5,375 ₪ לחודש, ובשנת 2026 עלה ל-57.5% – פטור של עד 5,422 ₪ לחודש [3]. השיעור צפוי לעלות ל-62.5% בשנת 2027 ול-67% החל משנת 2028.
📌 מי זכאי לפנסיה תקציבית?
פנסיה תקציבית נהוגה בעיקר אצל עובדים ותיקים בשירות המדינה ובגופים ציבוריים, שהחלו לעבוד לפני המעבר לפנסיה צוברת בתחילת שנות ה-2000. עובדים שהצטרפו לאחר מכן מקבלים בדרך כלל פנסיה צוברת, כמו עובדי המגזר הפרטי. פורשים מפנסיה תקציבית שלא ביצעו "קיבוע זכויות" עשויים לשלם מס ביתר על הגמלה שלהם – ולהיות זכאים להחזר.
קיבוע זכויות – מה זה ולמי רלוונטי?
קיבוע זכויות הוא הליך שבו הפורש מגיש לרשות המסים, בטופס 161ד, בקשה שבה הוא קובע כמה מהפטור על הקצבה המזכה הוא מנצל, ומה מנוצל כנגד מענקים והיוונים. בלי הגשת הבקשה, ייתכן שלא יקבל את מלוא הפטור שמגיע לו. ב-2026 "סל הפטור" בקיבוע זכויות הוא 976,005 ₪. אפשר לבצע קיבוע זכויות גם בדיעבד, ואז לבקש החזר מס עד 6 שנים אחורה.
מתי יש סיכוי להחזר מס על הפרשות מעסיק?
הנה המצבים שבהם כדאי לבדוק אם שולם מס ביתר בקשר להפרשות מעסיק לפנסיה:
- שכר שהשתנה: עובד שעלה לתפקיד בכיר ושכרו גדל משמעותית, ייתכן שנוצרה טעות בחישוב הפטור
- פרישה לאחר שנים ארוכות: גמלאים שלא ביצעו "קיבוע זכויות" (טופס 161ד) עשויים לשלם מס ביתר על הגמלה
- עבודה אצל מספר מעסיקים: כאשר יש שני מקורות הכנסה, חישוב הפטור על הפרשות מסתבך
- הפרשות מעסיק גבוהות חריגות: מנהלים בכירים שמעסיקם הסכים להפקיד מעל השיעור המינימלי
- שינוי מוצר פנסיוני: מעבר בין מוצרים פנסיוניים לעיתים יוצר טעויות בחישוב
- הפרשות לקרן השתלמות מעל תקרת שכר: שכירים בשכר גבוה שהנהלת החשבונות לא עדכנה את חישוב הפטור
מילון מושגים
סעיף 3(ה3)סעיף בפקודת מס הכנסה הקובע את התקרה להפרשות מעסיק לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב התגמולים ומרכיב הפיצויים. הפרשות מעל התקרה נזקפות כהכנסת עבודה חייבת.
זקיפת שוויייחוס הכנסה לעובד בשל הטבה שאינה כסף מזומן – כמו הפרשות מעסיק לפנסיה מעל התקרה, או שימוש ברכב חברה. הסכום הזקוף מצורף להכנסה החייבת ומנוכה ממנו מס.
הפרשת מעסיקסכום שהמעסיק מפקיד לחיסכון הפנסיוני של העובד מעבר לשכרו הישיר. כוללת רכיבי תגמולים, פיצויים ואובדן כושר עבודה.
קרן פנסיהגוף חיסכון מנוהל שבו נצברים כספי הפנסיה של עמיתים. הכספים משמשים לתשלום קצבה חודשית בגיל פרישה ולכיסויים ביטוחיים למקרי מוות ונכות.
ביטוח מנהליםפוליסת ביטוח חיים המשמשת גם כחיסכון פנסיוני, בדרך כלל לשכירים בשכר גבוה. מאפשרת גמישות רבה יותר מקרן פנסיה, אך בעלת דמי ניהול גבוהים יותר.
קרן השתלמותמכשיר חיסכון המאפשר לשכירים ולמעסיקים להפקיד כספים בהטבת מס, עם נזילות לאחר 6 שנים ופטור ממס על הרווחים מהפקדות שבתוך התקרה.
תקרת ההפרשה הפטורההסכום המרבי של הפרשות מעסיק שפטור ממס הכנסה – הנמוך מבין 7.5% מהשכר לחודש ותקרה מוחלטת (כ-2,582 ₪ לחודש נכון ל-2026, לרכיב התגמולים). כל הפקדה מעבר לתקרה חייבת במס.
פנסיה תקציביתמערכת פנסיה שבה הגמלה מחושבת לפי שנות ותק ושכר, ממומנת ישירות מתקציב המעסיק הציבורי ללא צבירה בקרן נפרדת. נהוגה בעיקר אצל עובדים ותיקים בשירות הציבורי.
אקטוארמומחה מתמטי המחשב את ההתחייבויות הביטוחיות והפנסיוניות של קרן, כולל שיעורי ההפקדה, הכיסויים הביטוחיים ויציבות הקרן לטווח ארוך.
מקורות
- פקודת מס הכנסה סעיף 3(ה3) – פטור על הפרשות מעסיק לקופת גמל, נבו
- תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 – נבו
- הוראות ביצוע מס הכנסה – רשות המסים
שאלות ותשובות
האם הפרשות מעסיק לפיצויים גם ממוסות בזמן ההפקדה?
+
בדרך כלל לא. הפרשות המעסיק לפיצויים אינן ממוסות בשלב ההפקדה כל עוד הן בתוך "תקרת הפיצויים" (משכורת חודשית לכל שנת עבודה, עד 45,600 ₪ לשנה ב-2026). הפקדה מעל התקרה נזקפת כהכנסה כבר בהפקדה. בעת המשיכה, חלק מהפיצויים עשוי להיות פטור ממס עד 13,750 ₪ לכל שנת עבודה (2026).
מה קורה אם המעסיק מפריש 6.5% בלבד ולא 7.5%?
+
הפטור מכסה עד 7.5%, כך שהפרשה של 6.5% פטורה לחלוטין ואין כל חיוב מס. המינימום שמעסיק חייב להפקיד הוא 6.5% תגמולים, אבל אין הגבלה על הפקדה גבוהה יותר – כל עוד זוכרים שמה שעובר את 7.5% (או את התקרה המוחלטת) ייזקף כהכנסה.
האם עצמאי מקבל פטור דומה על הפקדות משלו?
+
עצמאי אינו "מעסיק" ואינו "עובד" בו-זמנית לצורך סעיף 3(ה3). הפקדות עצמאי לפנסיה מזכות בהטבות לפי סעיפים אחרים בפקודה: ניכוי של עד 11% מההכנסה המזכה (סעיף 47) וזיכוי של 35% על הפקדות של עד כ-5.5% (סעיף 45א), עד תקרת הכנסה מזכה של 232,800 ₪ לשנה ב-2026. המנגנון שונה לחלוטין ממנגנון הפטור של שכיר.
אם שולמה "זקיפת שווי" בתלוש – האם ניתן לקבל אותה חזרה?
+
לא תמיד. זקיפת השווי מוצדקת כאשר ההפרשות אכן עוברות את התקרה. אבל אם נמצא שהזקיפה חושבה בטעות – למשל שהשכר הקובע חושב שלא נכון, או שהתקרה חושבה בטעות כשהיו כמה מעסיקים – ייתכן שמגיע החזר. ניתן לדרוש החזר עד 6 שנים מתום שנת המס (ב-2026: השנים 2020 עד 2025).
מה ההבדל בין "זקיפת שווי" בפנסיה לבין "זקיפת שווי" על רכב?
+
זקיפת שווי היא מנגנון כללי שבו מייחסים לעובד הכנסה מהטבה שקיבל שאינה כסף מזומן. בפנסיה – ההפקדות העודפות. ברכב – ערך השימוש הפרטי. שתיהן מגדילות את ההכנסה החייבת בתלוש. המחוקק קבע נוסחאות שונות לכל סוג זקיפה.
האם שינוי בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה משפיע על הפטור?
+
לא. מבחינת סעיף 3(ה3), אין הבדל בין המוצרים. תקרת הפטור על הפרשות התגמולים היא אותה תקרה לשני המוצרים. ההחלטה בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה מושפעת משיקולים אחרים – דמי ניהול, כיסויים ביטוחיים, גמישות.
האם גם שכירים בשכר נמוך צריכים לבדוק את תלושי המשכורת שלהם?
+
שכירים ששכרם עד 34,423 ₪ לחודש (2026), שהמעסיק מפריש להם עד 7.5% לתגמולים, אינם מושפעים מתקרת הפטור על הפרשות התגמולים. אבל הם עשויים להיות זכאים להחזרי מס מסיבות אחרות לחלוטין – נקודות זיכוי שלא נוצלו, שנות עבודה חלקיות, תרומות ועוד. ניתן לעיין בטפסים להחזרי מס הכנסה כדי להתחיל. בדיקת זכאות עם אינדיגו פיננסים מכסה את כל הסיבות האפשריות להחזר.
מידע על המאמר: מאמר זה מסביר את הפטור ממס הכנסה על הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני לפי סעיף 3(ה3) לפקודת מס הכנסה, כולל מנגנון זקיפת שווי, תקרות הפטור לשנת 2026, ההבדל בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים, כללי קרן ההשתלמות ופנסיה תקציבית. המידע נכון לשנת 2026 ועודכן בהתאם לחקיקה הישראלית העדכנית. אינדיגו פיננסים (מייצג מורשה מס' 46983) מספקת שירותי ייצוג מס ובדיקת זכאות להחזרי מס מאז 2003. לבדיקת זכאות אישית: 03-950-7040 | indigofinance.co.il
