המעסיק שלך מפקיד מדי חודש כסף לקרן הפנסיה שלך – כסף שלא נגעת בו, שעוד לא ראית, ושאפילו לא הגיע לחשבון הבנק שלך. ובכל זאת, רשות המסים עשויה לרשום חלק ממנו כהכנסה חייבת שלך ולנכות ממנו מס הכנסה. זה נשמע מוזר, אבל זה בדיוק מה שקורה כאשר הפרשות המעסיק לפנסיה חורגות מהתקרה הקבועה בחוק. הבנת הכלל הזה שווה כסף ממשי – ולמי שהפרשות המעסיק שלו עוברות את הגבול, מדובר לעיתים בסכומים משמעותיים של מס ששולם ביתר ועשוי להיות מוחזר.
סעיף 3(ה3) לפקודת מס הכנסה קובע בדיוק את הגבול הזה: אילו הפרשות מעסיק לפנסיה פטורות ממס, ואיזה חלק הופך אוטומטית להכנסה חייבת – גם אם לא ראית שקל ממנה [1]. מאמר זה מפרק את הכלל לחלקים ברורים, מציג דוגמאות מספריות, ומסביר מתי כדאי לבדוק אם שולמת יותר מס ממה שהיה צריך.
הפרשות מעסיק לפנסיה – מה הן בדיוק?
בכל חודש, כאשר המעסיק משלם לך משכורת, הוא מחויב גם להפקיד כספים לטובתך בביטוח הפנסיוני. זאת אינה "טובה" אלא חובה חוקית לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף, שהפך לחלק מחוק פנסיית חובה [2].
ההפרשה הפנסיונית מחולקת לשלושה חלקים נפרדים, עם מטרות ומיסוי שונים לכל אחד מהם:
שלושת רכיבי ההפרשה הפנסיונית
- תגמולים (employer's share): הרכיב המרכזי – המעסיק מפקיד 6.5% עד 7.5% מהשכר לצורך בניית קצבה עתידית. לצד זה, העובד מפקיד 6% משכרו.
- פיצויים: 6% מהשכר מופקדים מדי חודש לטובת פיצויי פיטורים עתידיים, בהתאם להסכמה פרטנית ולסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
- אובדן כושר עבודה (אכ"ע): עד 2.5% מהשכר לביטוח שיספק הכנסה חלופית במקרה של אי-יכולת לעבוד.
שלושת הרכיבים ביחד מגיעים לסכום כולל של כ-15% ויותר מהשכר שהמעסיק מפקיד עבורך מדי חודש. עכשיו מגיעה השאלה הקריטית: האם כל הכסף הזה פטור ממס הכנסה, או שחלק ממנו כפוף למס?
החל מינואר 2017, שיעורי ההפרשות המינימום שמעסיק חייב להפקיד הם: 6.5% תגמולים + 6% פיצויים. בפועל, רבים מפקידים 7.5% תגמולים. העובד מפקיד בנוסף 6% מהשכר. סה"כ ההפרשה הפנסיונית המינימלית עומדת על לפחות 18.5% מהשכר.
מה אומר סעיף 3(ה3)? הסבר זקיפת שווי
המונח "זקיפת שווי" נשמע טכני, אבל המשמעות שלו פשוטה: רשות המסים "זוקפת" – כלומר מייחסת – לעובד הכנסה שלמעשה לא הגיעה ישירות לידיו. אם המעסיק הפקיד לטובתך במסגרת קרן פנסיה יותר ממה שהחוק מאפשר לפטור, הסכום העודף נחשב כאילו קיבלת אותו כשכר לכל דבר ועניין – וממנו ינוכה מס הכנסה בהתאם למדרגת המס שלך.
הרציונל של המחוקק ברור: הפרשות פנסיוניות "רגילות" הן הטבה חברתית שהמדינה מעודדת, ולכן פוטרת ממס. אבל כאשר המעסיק מפריש סכומים גדולים מאד מעבר לנדרש, מדובר למעשה בתגמול נוסף שראוי למסות אותו. הגבול בין שתי הקטגוריות נקבע בפקודה ומעודכן מעת לעת [1].
מה כלול בפטור ומה לא?
הפטור לפי סעיף 3(ה3) חל על:
- הפרשות מעסיק לתגמולים (הרכיב הפנסיוני עצמו)
- הפרשות מעסיק לביטוח אובדן כושר עבודה (אכ"ע)
הפטור אינו חל על:
- הפרשות לפיצויים – אלה כפופות לכלל מיסוי שונה לחלוטין, שחל בעת המשיכה בפרישה
- הפרשות לקרן השתלמות – מנגנון פטור נפרד שנרחיב עליו בהמשך
הפרשות המעסיק לפיצויים אינן ממוסות בזמן ההפקדה – הן ממוסות רק בעת המשיכה בפרישה. אם קיבלת פיצויים בפרישה, חלק מהם עשוי להיות פטור ממס לפי תקרות הקבועות בחוק. זה נושא נפרד לחלוטין מסעיף 3(ה3).
אינדיגו פיננסים – מייצגים מורשים מס' 46983. לבדיקת זכאות חינם – לחצו כאן | 03-950-7040
כמה מפריש המעסיק – ומה מתוכו פטור?
הבנת תקרת ההפרשה הפטורה דורשת היכרות עם שני מספרים: אחוז מהשכר ותקרת סכום מוחלטת [1]. הפטור מוגבל בשניים – ומי שמשכרו גבוה עשוי להגיע לתקרה גם בהפרשה "רגילה" של בדיוק 7.5%.
| שכר חודשי | הפרשת מעסיק בתגמולים (7.5%) | תקרת הפטור בפועל | סכום חייב במס |
|---|---|---|---|
| 10,000 ₪ | 750 ₪ | 750 ₪ (7.5% מהשכר) | 0 ₪ – פטור מלא |
| 20,000 ₪ | 1,500 ₪ | 1,500 ₪ | 0 ₪ – פטור מלא |
| 30,000 ₪ | 2,250 ₪ | 2,250 ₪ | 0 ₪ – פטור מלא |
| 40,000 ₪ | 3,000 ₪ | כ-2,582 ₪ (התקרה המוחלטת) | כ-418 ₪ – חייב במס |
| 50,000 ₪ | 3,750 ₪ | כ-2,582 ₪ | כ-1,168 ₪ – חייב במס |
| 60,000 ₪ | 4,500 ₪ | כ-2,582 ₪ | כ-1,918 ₪ – חייב במס |
מה שמדגימה הטבלה הוא שעובדים בשכר ממוצע ומטה כמעט לעולם אינם נפגעים מהתקרה – הם פטורים על כל הפרשות המעסיק שלהם. אבל ככל שהשכר עולה, תקרת ההפרשה הפטורה הופכת למגבלה רלוונטית יותר, ו"זקיפת שווי" מופיעה בתלוש השכר.
תקרת הפטור עבור הפרשות מעסיק לתגמולים ואכ"ע עומדת על כ-2,582 ₪ לחודש (נכון ל-2026) [1]. סכום זה מתעדכן מדי שנה בהתאם לשינויים בשכר הממוצע במשק. בשנת 2024 הסכום היה דומה – בדקו עם רואה חשבון את הסכום המדויק לכל שנת מס רלוונטית.
חישוב הפטור על ביטוח אכ"ע
ביטוח אובדן כושר עבודה שמשלם המעסיק נכלל גם הוא בחישוב הפטור. שיעור הפרשת האכ"ע הוא עד 2.5% מהשכר, ויחד עם התגמולים הם לא יעברו את ה-7.5% שנקבעו בסעיף 3(ה3) [1]. כלומר: תגמולים + אכ"ע ביחד – לא יותר מ-7.5% פטורים מכל הכנסה.
מעל לתקרה – מה קורה עם ההפרשה העודפת?
זה המקום שבו הפרדוקס של פתיחת המאמר מקבל תשובה: הכסף הזה אכן ממוסה, גם אם לא הגיע לידיך. המנגנון עובד כך:
- המעסיק מחשב את ההפרשה החודשית לפנסיה
- אם ההפרשה לתגמולים + אכ"ע עולה על 7.5% מהשכר, או על התקרה המוחלטת – יש "הפרשה עודפת"
- ההפרשה העודפת נרשמת כ"זקיפת שווי" בתלוש השכר
- הסכום הזה מצטרף להכנסה החייבת ומנוכה ממנו מס הכנסה לפי מדרגת המס של העובד
- בנוסף, ינוכה מס ביטוח לאומי ודמי בריאות על הסכום הזקוף
תוצאה מיסויית של הפרשה עודפת – דוגמה מספרית
עובד בכיר עם שכר של 45,000 ₪ לחודש, שמעסיקו מפקיד 7.5% תגמולים (3,375 ₪). תקרת ההפרשה הפטורה עומדת על כ-2,582 ₪ [1]. ההפרשה העודפת היא 3,375 – 2,582 = 793 ₪ לחודש. אם מדרגת המס שלו היא 31%, המס הנוסף שישלם הוא כ-246 ₪ לחודש – כ-2,952 ₪ בשנה – רק בשל "זקיפת שווי" על הפרשות שלא ראה בחשבון הבנק. עובדים כאלה כדאי שיבדקו את זכאותם להחזר מס לשכירים.
עובדים שמגלים שמנוכה מהם מס בגין "זקיפת שווי" על הפרשות מעסיק – כדאי שיבדקו אם שיעור הפטור יושם נכון ואם לא שולם מס ביתר בשנים קודמות. ניתן לדרוש רטרואקטיבי עד 6 שנים לאחור. אינדיגו פיננסים מתמחה בדיוק בסוג הבדיקות הללו – לבדיקת זכאות חינם – לחצו כאן.
ביטוח מנהלים מול קרן פנסיה – האם שונה מבחינת מס?
שאלה שעולה לעיתים קרובות: האם עובד שצובר במסגרת ביטוח מנהלים נהנה מפטור שונה לעומת מי שצובר בקרן פנסיה? התשובה, לגבי תקרת הפטור על הפרשות המעסיק, היא שלילית. סעיף 3(ה3) אינו מבחין בין סוגי המוצרים הפנסיוניים. מי שמפקיד לביטוח מנהלים מומלץ שיבדוק גם את הזכאות להחזר מס על הפקדות לביטוח מנהלים, שכן לעיתים נוצר עודף תשלום שניתן להחזר.
מה כן שונה בין המוצרים מבחינה מיסויית?
| היבט | קרן פנסיה | ביטוח מנהלים |
|---|---|---|
| פטור הפרשות מעסיק (סע' 3ה3) | עד 7.5% / תקרה חודשית | עד 7.5% / תקרה חודשית (זהה) |
| מס רווחי הון בתוך הקרן | פטור מלא | פטור מלא |
| פטור בעת קבלת קצבה | לפי נוסחת השילוב ותקרת הקצבה המזכה | לפי נוסחת השילוב ותקרת הקצבה המזכה |
| פתיחת פוליסה חדשה | ללא הגבלה | רק לשכר מעל פעמיים השכר הממוצע (מספטמבר 2023) |
| דמי ניהול מקסימליים | 4% מהפקדות + 0.6% מצבירה | 4% מהפקדות + 1.05% מצבירה |
| כיסוי ביטוחי למוות ונכות | כלול בתוך הקרן (מנגנון הדדי) | ביטוח נפרד בפוליסה |
נקודה חשובה שמשפיעה על שכירים רבים: מספטמבר 2023, פתיחת פוליסת ביטוח מנהלים חדשה אפשרית רק לעובדים ששכרם עולה על פעמיים השכר הממוצע במשק (כ-25,000 ₪ ב-2024), ובתנאי שכבר מפקידים לפנסיה את הסכום המינימלי הנדרש. מי שהיה בביטוח מנהלים לפני ההגבלה – ממשיך ללא שינוי.
קרן השתלמות מעסיק – כללים נפרדים
קרן ההשתלמות היא אחד מכלי החיסכון האהובים על שכירים בישראל – ובצדק. היא משלבת נזילות יחסית (לאחר 6 שנים) עם פטור ממס רווחי הון שלא קיים בהשקעות אחרות. אבל גם כאן יש תקרה ברורה.
מספרי מפתח לשנת 2024-2025
| פרמטר | נתון (2024-2026) |
|---|---|
| תקרת שכר שנתית לטובת הטבות מס | כ-188,544 ₪ (כ-15,712 ₪ לחודש) |
| הפרשת מעסיק מקסימלית פטורה ממס (7.5%) | עד כ-14,141 ₪ לשנה |
| הפרשת עובד מקסימלית (2.5%) | עד כ-4,714 ₪ לשנה |
| פטור ממס רווחי הון | כן – על כל הרווחים לאחר 6 שנות וותק |
| הפרשות מעסיק מעל תקרת השכר | חייבות במס הכנסה כהכנסת עבודה |
ההבדל המשמעותי בין משיכת קרן השתלמות לפנסיה הוא בפטור ממס רווחי הון: בפנסיה, ממילא אין מס רווחי הון על הצבירה השוטפת (הרווחים ממוסים רק בעת קבלת קצבה, ולפי נוסחות מוטבות). בקרן ההשתלמות, הפטור ממס רווחי הון הוא מוחלט – גם בעת משיכה כסכום הוני. זה הופך אותה לכלי מיסויי רב-עוצמה, במיוחד לשכירים בשכר גבוה.
עובדים בשכר גבוה שמעסיקם מפריש לקרן ההשתלמות – שימו לב: הפרשות מעסיק שעוברות את תקרת השכר (כ-15,712 ₪ לחודש) נחשבות להכנסת עבודה חייבת. אם שכרכם עלה בשנים האחרונות ולא עדכנתם את גובה ההפרשות בתיאום מול הנהלת החשבונות, ייתכן שחוסר או עודף מיסוי נוצר.
פנסיה תקציבית – חריג חשוב
פנסיה תקציבית היא מערכת שבה הפנסיה אינה נצברת בקרן נפרדת, אלא מחושבת לפי נוסחה – בדרך כלל 2% לכל שנת ותק, עד 70% מהשכר הקובע האחרון. בפועל, אין "הפרשת מעסיק" שניתן לזקוף שווי עליה בזמן הצבירה, ולכן סעיף 3(ה3) אינו רלוונטי לשלב הצבירה של עובדים אלה.
מיסוי פנסיה תקציבית בעת קבלתה
הגמלה התקציבית שמקבל הפורש ממוסה כהכנסה רגילה לפי מדרגות מס הכנסה, ממש כמו משכורת. גמלאים הזכאים לפנסיה תקציבית יכולים ליהנות מפטורים דומים לאלה שחלים על מקבלי קצבה מקרן פנסיה – ובמיוחד מתקרת הקצבה המזכה שקובעת כמה מהגמלה החודשית פטורה ממס.
בשנת 2024, תקרת הקצבה המזכה עמדה על 9,430 ₪ לחודש עם שיעור פטור של 52% – כלומר עד כ-4,904 ₪ לחודש פטורים ממס. בשנת 2025 עלה שיעור הפטור ל-57%, כך שהסכום הפטור גדל לכ-5,375 ₪ לחודש [3].
פנסיה תקציבית נהוגה בעיקר עבור עובדי מדינה, שוטרים, סוהרים ומורים שהצטרפו לשירות הציבורי לפני 1.1.2003. עובדים שהצטרפו לאחר מכן מקבלים פנסיה צוברת כמו עובדי המגזר הפרטי. פורשים מפנסיה תקציבית שלא ביצעו "קיבוע זכויות" עשויים לשלם מס ביתר על הגמלה שלהם – ולהיות זכאים להחזר.
קיבוע זכויות – מה זה ולמי רלוונטי?
קיבוע זכויות הוא הליך שבו הפורש מגיש לרשות המסים הצהרה על כל הזכויות והפטורים שהוא בוחר לממש. בלי הגשת הבקשה, ייתכן שלא יקבל את מלוא הפטור שמגיע לו – ויחויב במס עודף על הגמלה. ניתן לדרוש החזר מס לשכירים רטרואקטיבי עד 6 שנים לאחור, גם עבור פורשים שלא ידעו על ההליך הזה.
אינדיגו פיננסים – מייצגים מורשים מס' 46983. לבדיקת זכאות חינם – לחצו כאן | 03-950-7040
מתי יש סיכוי להחזר מס על הפרשות מעסיק?
הנה המצבים שבהם כדאי לבדוק אם שולם מס ביתר בקשר להפרשות מעסיק לפנסיה:
- שכר שהשתנה: עובד שעלה לתפקיד בכיר ושכרו גדל משמעותית, ייתכן שנוצרה טעות בחישוב הפטור
- פרישה לאחר שנים ארוכות: גמלאים שלא ביצעו "קיבוע זכויות" עשויים לשלם מס ביתר על הגמלה
- עבודה אצל מספר מעסיקים: כאשר יש שני מקורות הכנסה, חישוב הפטור על הפרשות מסתבך
- הפרשות מעסיק גבוהות חריגות: מנהלים בכירים שמעסיקם הסכים להפקיד מעל השיעור המינימלי
- שינוי מוצר פנסיוני: מעבר בין מוצרים פנסיוניים לעיתים יוצר טעויות בחישוב
- הפרשות לקרן השתלמות מעל תקרת שכר: שכירים בשכר גבוה שהנהלת החשבונות לא עדכנה את חישוב הפטור
מילון מושגים
מקורות ומצות
- פקודת מס הכנסה סעיף 47 – ניכוי הפקדות לפנסיה, נבו
- תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 – נבו
- הוראות ביצוע מס הכנסה – רשות המסים
שאלות ותשובות
האם הפרשות מעסיק לפיצויים גם ממוסות בזמן ההפקדה?
+
לא. הפרשות המעסיק לפיצויים אינן ממוסות בשלב ההפקדה. הן ממוסות רק בעת המשיכה בפרישה, ולפי כללי מיסוי פיצויים שונים מסעיף 3(ה3). בפרישה, חלק מהפיצויים עשוי להיות פטור ממס לפי תקרות הקבועות בחוק.
מה קורה אם המעסיק מפריש 6.5% בלבד ולא 7.5%?
+
הפטור מכסה עד 7.5%, כך שהפרשה של 6.5% פטורה לחלוטין ואין כל חיוב מס. המינימום שמעסיק חייב להפקיד הוא 6.5% תגמולים, אבל אין הגבלה על הפקדה גבוהה יותר – כל עוד זוכרים שמה שעובר את 7.5% (או את התקרה המוחלטת) ייזקף כהכנסה.
האם עצמאי מקבל פטור דומה על הפקדות משלו?
+
עצמאי אינו "מעסיק" ואינו "עובד" בו-זמנית לצורך סעיף 3(ה3). הפקדות עצמאי לפנסיה מוכרות לצורך ניכוי ממס הכנסה לפי סעיפים אחרים בפקודה – עד 16.5% מהכנסה – אבל המנגנון שונה לחלוטין ממנגנון הפטור של שכיר.
אם שולמה "זקיפת שווי" בתלוש – האם ניתן לקבל אותה חזרה?
+
לא תמיד. זקיפת השווי מוצדקת כאשר ההפרשות אכן עוברות את התקרה. אבל אם נמצא שהזקיפה חושבה בטעות – למשל שהשכר הקובע חושב שלא נכון, או שהפרדה בין רכיב תגמולים לאכ"ע לא נעשתה כראוי – ייתכן שמגיע החזר. ניתן לדרוש רטרואקטיבי עד 6 שנים.
מה ההבדל בין "זקיפת שווי" בפנסיה לבין "זקיפת שווי" על רכב?
+
זקיפת שווי היא מנגנון כללי שבו מייחסים לעובד הכנסה מהטבה שקיבל שאינה כסף מזומן. בפנסיה – ההפקדות העודפות. ברכב – ערך השימוש הפרטי. שתיהן מגדילות את ההכנסה החייבת בתלוש. המחוקק קבע נוסחאות שונות לכל סוג זקיפה.
האם שינוי בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה משפיע על הפטור?
+
לא. מבחינת סעיף 3(ה3), אין הבדל בין המוצרים. תקרת הפטור על הפרשות תגמולים ואכ"ע היא אותה תקרה לשני המוצרים. ההחלטה בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה מושפעת משיקולים אחרים – דמי ניהול, כיסויים ביטוחיים, גמישות.
האם גם שכירים בשכר נמוך צריכים לבדוק את תלושי המשכורת שלהם?
+
שכירים בשכר מתחת לכ-34,000 ₪ לחודש כמעט אינם מושפעים מתקרת הפטור על הפרשות פנסיוניות. אבל הם עשויים להיות זכאים להחזרי מס מסיבות אחרות לחלוטין – נקודות זיכוי שלא נוצלו, הוצאות מוכרות, שנות עבודה חלקיות, ועוד. ניתן לעיין בטפסים להחזרי מס הכנסה כדי להתחיל. בדיקת זכאות עם אינדיגו פיננסים מכסה את כל הסיבות האפשריות להחזר.
אינדיגו פיננסים – מייצגים מורשים מס' 46983. לבדיקת זכאות חינם – לחצו כאן | 03-950-7040
